MAP

אספה כללית של האו"ם אספה כללית של האו"ם  (ANSA)

מדינת פלסטין ואחריות הקהילה הבינלאומית

הטרגדיה המתמשכת בעזה דורשת פרץ של אנושיות ואת הדחף בתגובה משותפת למצוקת העם הפלסטיני, שהכס הקדוש מבקש בעקביות במשך עשרות שנים.

מאת אנדראה טורניאלי

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע כי צרפת תכיר במדינת פלסטין, עם הכרזה רשמית שתפורסם באספה הכללית של האו"ם בספטמבר הקרוב. בינתיים, מתבצעות הכנות לקראת "הוועידה הבינלאומית ברמה גבוהה ליישוב שלום בהקשר של שאלת פלסטין ויישום פתרון שתי המדינות." ועידה זו תוכננה במקור להתקיים במטה האו"ם בניו יורק ביוני האחרון, בהנהגת ממשלות צרפת וסעודיה, אך נדחתה עקב המתקפה הישראלית על איראן.

הטרגדיה המתמשכת בעזה – ההרג החוזר והנשנה של עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע שמתו תחת הפצצות, וכעת גוועים ברעב ובמחסור, או נורים בעת ניסיון להשיג מזון – אמורה להבהיר לכולם עד כמה דחוף לעצור את ההתקפות הצבאיות שגורמות לזה. יחד עם זאת, היא מדגישה עד כמה הפך פתרון לשאלה הפלסטינית לדבר חיוני. זהו פתרון שהכס הקדוש מבקש בעקביות במשך עשרות שנים רבות, ושלא יכול להתממש ללא תרומה פעילה של הקהילה הבינלאומית, כמו גם של המדינות המעורבות ישירות.

חשוב לזכור שהכס הקדוש חתם על הסכם יסוד עם הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) לפני 25 שנה. לאחר מכן, לפני עשר שנים, הוא חתם על הסכם מקיף עם מדינת פלסטין, שנכנס לתוקף בינואר 2016. החלטה והכרה זו עולות בקנה אחד עם הדאגה שהביעו אפיפיורים מאז 1948 לגבי מצב המקומות הקדושים וגורל העם הפלסטיני. האפיפיור פאולוס השישי היה האפיפיור הראשון שאישר במפורש כי הפלסטינים היו ועדיין הם עם, ולא רק קבוצת פליטי מלחמה. בהודעת חג המולד שלו משנת 1975, הוא ביקש מילדי העם היהודי, לאחר שמדינת ישראל הריבונית כבר הוקמה, "להכיר בזכויות ובשאיפות הלגיטימיות של עם אחר, שגם הוא סבל זמן רב – העם הפלסטיני".

בתחילת שנות ה-90, יוחנן פאולוס השני כונן יחסים עם מדינת ישראל (1993) ועם אש"ף (1994), בתקופה שנראה היה ששני הצדדים קרובים להסכם ולהכרה הדדית בשתי מדינות. בפברואר 2000, חודשים ספורים לפני כניסתו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון למתחם הר הבית שעוררה את האינתיפאדה השנייה, חתם הכס הקדוש על הסכם היסוד הנ"ל עם אש"ף. עם הגעתו לבית לחם במרץ 2000, הצהיר יוחנן פאולוס השני: "הכס הקדוש תמיד הכיר בכך שלעם הפלסטיני יש זכות טבעית למולדת, וזכות לחיות בשלום ובשלווה עם עמים אחרים באזור זה. בפורום הבינלאומי, קודמיי ואני הכרזנו שוב ושוב שלא יהיה סוף לסכסוך העצוב בארץ הקודש ללא ערבויות יציבות לזכויות כל העמים המעורבים, על בסיס החוק הבינלאומי והחלטות והצהרות האומות המאוחדות הרלוונטיות".

תשע שנים מאוחר יותר, במהלך ביקורו בארץ הקודש, חזר בנדיקטוס השישה עשר ואישר: "שתהא מוכרת באופן אוניברסלי זכותה של מדינת ישראל להתקיים, וליהנות משלום וביטחון בתוך גבולות מוסכמים בינלאומית. שיכיר באותה מידה שלעם הפלסטיני יש זכות למולדת ריבונית ועצמאית, לחיות בכבוד ולנוע בחופשיות. שפתרון שתי המדינות יהפוך למציאות, ולא יישאר בגדר חלום."
בשנת 2012, הכס הקדוש תמך בקבלת "מדינת פלסטין" כחברה משקיפה באו"ם.

האפיפיור פרנציסקוס, במהלך ביקורו בארץ הקודש בשנת 2014, אמר בפני הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס: "הגיע הזמן שכולם ימצאו את האומץ להיות נדיבים ויצירתיים בשירות הטוב המשותף, האומץ ליצור שלום הנשען על הכרה של כולם בזכותן של שתי מדינות להתקיים ולחיות בשלום ובביטחון בגבולות מוכרים בינלאומית."

זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה התייחס למדינה המארחת כ"מדינת פלסטין".

זה הוביל להסכם המקיף משנת 2015 בין הכס הקדוש למדינת פלסטין, המתעקש על פתרון שתי המדינות שכבר נחזה בהחלטת האו"ם 181 מנובמבר 1947. מבוא ההסכם, המפנה לחוק הבינלאומי, מפרט נקודות מפתח, כולל: זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית; מטרת פתרון שתי המדינות; המשמעות הרוחנית והסמלית של ירושלים ליהודים, נוצרים ומוסלמים; וערכה הדתי והתרבותי האוניברסלי כאוצר לכל האנושות. מה שמאשר מחדש את זכות העם הפלסטיני ל"חופש, ביטחון וכבוד במדינה עצמאית משלהם" – "מדינת פלסטין עצמאית, ריבונית, דמוקרטית ובת-קיימא על בסיס גבולות 1967, בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ורצועת עזה, החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון עם כל שכניה".

בהתייחס להסכם היסוד משנת 2000 עם אש"ף, ההסכם המקיף חידש את הדרישה ל"פתרון הוגן לסוגיית ירושלים, המבוסס על החלטות בינלאומיות", בטענה כי "החלטות ופעולות חד-צדדיות המשנות את האופי והמעמד הספציפי של ירושלים אינן מקובלות מבחינה מוסרית וחוקית", וכי "כל צעד חד-צדדי בלתי חוקי, מכל סוג שהוא, בטל ומבוטל" ו"יוצר מכשולים לחיפוש אחר שלום".

סקירה קצרה זו מעידה על העקביות והריאליזם של העמדה המבוטאת בפניותיהם של האפיפיורים האחרונים, בהצהרות הכס הקדוש לאו"ם, ובהסכמים שנחתמו עד כה. מיד לאחר מתקפת הטרור הבלתי אנושי של ארגון חמאס ב-7 באוקטובר 2023, גינה האפיפיור פרנציסקוס את הטבח וקרא שוב ושוב לשחרור כל בני הערובה. יחד עם זאת, תוך הכרה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, הכס הקדוש קרא שוב ושוב – ולשווא – לאיפוק בירי על כלל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה, וגם גינה את התקפות המתנחלים נגד פלסטינים החיים בגדה המערבית, שהיא חלק ממדינת פלסטין. למרבה הצער, זה לא קרה: בעזה ומעבר לה, ישנן התקפות שאינן ניתנות להצדקה ומייצגות הרג המעיק על מצפונם של כולם.

כפי שהצהיר בבירור האפיפיור ליאו הארבעה עשר במהלך תפילת המלאך של יום ראשון, 20 ביולי, זה דחוף והכרחי "לשמור על החוק ההומניטרי" ו"לכבד את החובה להגן על אזרחים, כמו גם את האיסור על ענישה קולקטיבית, שימוש בלתי מובחן בכוח ועקירת אוכלוסייה בכפייה."
הקהילה הבינלאומית אינה יכולה להמשיך לעמוד מנגד בזמן שההרג הזה מתרחש. יש לקוות שהוועידה הבינלאומית ברמה הגבוהה ליישוב שלום בהקשר של שאלת פלסטין ויישום פתרון שתי המדינות, כשהיא מכירה בדחיפות של תגובה קולקטיבית לסבל העם הפלסטיני, תחתור במרץ לפתרון שיבטיח להם סוף סוף מדינה עם גבולות בטוחים, מכובדים ומוכרים.

26 יולי 2025, 14:49