עזה: עבור ארגונים הומניטריים ישראליים, זהו רצח עם
מאת רוברטו צ'טרה, מירושלים
המונח "רצח עם", ששימושו עורר מחלוקת רבה כאשר יושם על הפעולות הצבאיות שמבצע צבא ישראל בעזה, אינו עוד טאבו - אפילו בתוך ישראל ובין יהודים ישראלים. אתמול בבוקר, שניים מהארגונים ההומניטריים והפציפיסטיים המובילים בישראל בצלם ורופאים לזכויות אדם, הפיצו לתקשורת מסמך ותיעוד יסודי, שמסקנתו אינה משאירה מקום לספק: ישראל פיתחה "משטר רצח עם הפועל להשמדת החברה הפלסטינית בעזה.
"בצלם" הוא ארגון הומניטרי שמתעד הפרות זכויות אדם שמבצעת ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1989, וכולל בעבודתו עורכי דין, עיתונאים וחברי כנסת ישראלים.
"זהו רגע עצוב מאוד עבורנו," הצהירה המנכ"לית של בצלם, יולי נובק. "לישראלים ולפלסטינים שחיים כאן ורואים מה קורה מדי יום יש חובה לומר את האמת בצורה הברורה ביותר שאפשר: ישראל מבצעת רצח עם נגד הפלסטינים. הממשלה הימנית הקיצונית מנצלת את הפחד שנוצר מהמתקפה הנוראה של ה-7 באוקטובר כדי לקדם סדר יום של הרס וגירוש של העם הפלסטיני מעזה."
לדברי "רופאים לזכויות אדם", שהפיקו ניתוח פורנזי-רפואי מפורט של המצב ברצועה, הפעולות הצבאיות הישראליות בעזה עומדות בהגדרת רצח עם כפי שנקבעה באמנה למניעת פשע רצח עם וענישתו - אמנה שמדינת ישראל גם היא חתומה עליה.
המנכ"ל של הארגון, גיא שלו, הצהיר: "הראיות מראות הרס מכוון ושיטתי של מערכת הבריאות בעזה, הכולל הפצצה והשמדה של בתי חולים, חסימת הגעת סיוע רפואי ותרופות, ומעצר של רופאים ואחיות. לא ניתן להגדיר זאת אלא כרצח עם. כאנשי מקצוע רפואי, ולמען עמיתינו בעזה שמסכנים את חייהם כדי לטפל באנשים, איננו יכולים לפטור את עצמנו מהחובה לומר את האמת."
שני הארגונים גם גינו את הזלזול של הקהילה הבין-לאומית בחומרת המצב.
האפיון של הפעולות הצבאיות הישראליות בעזה כרצח עם עורר, בחודשים האחרונים, מחלוקת משמעותית. חשש דומה שהעלה האפיפיור פרנציסקוס בנושא כבר גרר ביקורת קשה מישראל ומחברים בקהילות יהודיות במערב.
העיתון "ל'אוסרבטורה רומאנו", ב-11 במרץ השנה, כבר התייחס לנושא על ידי מתן במה לחברי החברה האזרחית הישראלית. ההיסטוריון לי מרדכי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לא היסס, מנקודת מבט משפטית, לאשר את המציאות של רצח עם מתמשך בעזה. באותו הזמן, הפסיכו-בלשנית צביה פרס ולדן, בעודה מגנה את חומרת המעשים שבוצעו על ידי הצבא הישראלי בעזה, ציינה כי השימוש במונח "רצח עם" יכול להיות מפלג ועלול לחזק קריאה מקוטבת של הסכסוך.