האפיפיור בקבלת הקהל: 'אני צמא' היא הזעקה של ישוע לאהבה ולקשר
מאת דווין ווטקינס
בדרשה שלו במהלך קבלת הקהל ביום רביעי, האפיפיור ליאו ה-14 התמקד במילותיו האחרונות של ישוע על הצלב – "אני צמא" ו"הושלם" – על פי הבשורה של יוחנן.
בעודו תלוי על הצלב ובשעה שהאנושות עמדה בפני הרגע המואר ביותר והאפל ביותר שלה, מציין האפיפיור, ישוע אמר את שני המשפטים הללו, המלאים בחיים שלמים, וחושפים את כל קיומו של בן האלוהים.
ישוע מופיע על הצלב כ"מתחנן לאהבה", לא כגיבור מנצח, הוא אמר. "הוא מבקש בענווה את מה שהוא, לבדו, אינו יכול לתת לעצמו בשום צורה שהיא.
"האפיפיור הדגיש כי צמאונו של ישוע על הצלב לא היה רק צורך פיזיולוגי של גוף מעונה, אלא גם "ביטוי של תשוקה עמוקה: זו של אהבה, של קשר, של שותפות."
"זוהי זעקתו השקטה של אלוהים, שרצה לחלוק הכול ממצבנו האנושי, וגם נותן לעצמו להיות מוכרע על ידי הצמא הזה", אמר האפיפיור. "האל שלנו אינו מתבייש לבקש לגימה, כי באותו מעשה הוא אומר לנו שהאהבה, כדי להיות אמיתית, חייבת גם ללמוד לבקש ולא רק לתת."
"בביטוי צמאונו, מציין האפיפיור ליאו, ישוע מראה שאיננו יכולים להיות עצמאיים או להושיע את עצמנו, מאחר שמילותיו הבאות – "הושלם" – מגיעות לאחר שהוא מקבל ספוג ספוג בחומץ.
"האהבה הפכה את עצמה לנזקקת", הוא אמר, "ובדיוק בשל כך היא ביצעה את מלאכתה.
"הפרדוקס הנוצרי הוא שאלוהים מושיע "לא על ידי עשייה, אלא על ידי כך שהוא נותן שיעשו לו; לא על ידי ניצחון על הרוע בכוח, אלא על ידי קבלת חולשת האהבה עד הסוף המר."
"הישועה אינה נמצאת באוטונומיה, אלא בהכרה של ענווה בצורך של האדם וביכולת לבטא אותו בחופשיות", הוא אמר.
האנושות מוצאת הגשמה באמון, הוסיף האפיפיור ליאו, אשר פותח אותנו אל תקווה אמיתית, שכן אפילו בן האלוהים לא יכול היה להיות עצמאי, וכפי שהיה צמא לאהבה, וצדק.
"ישוע מושיע אותנו על ידי כך שהוא מראה לנו שבקשה אינה דבר בזוי, אלא משחרר", הוא אמר. "זוהי הדרך לצאת ממחבוא החטא, כדי להיכנס מחדש למרחב השותפות. מאז ומתמיד, חטא הוליד בושה. אבל סליחה – סליחה אמיתית – נולדת כאשר אנו יכולים להתמודד עם הצורך שלנו ולא לפחד עוד מדחייה.
"כאשר היה צמא על הצלב, אמר האפיפיור, ישוע ביטא את כל זעקתה של האנושות הפגועה למים חיים, באופן שמוביל אותנו לאלוהים ומאחד אותנו אליו.
לסיום, האפיפיור ליאו ה-14 הזמין את הנוצרים למצוא שמחה והגשמה אמיתית באחווה, בחיים הפשוטים, באמנות הבקשה ללא בושה, ובהצעת מה שאנחנו יכולים ללא מניעים נסתרים."
"אל לנו לפחד לבקש, במיוחד כאשר נראה לנו שאיננו ראויים לכך", הוא אמר. "אל לנו להתבייש להושיט יד. דווקא שם, במעשה הצנוע הזה, מסתתרת הישועה".
