האפיפיור בקבלת הקהל: התכוננו לפסח של חיי היום-יום
מאת קילצה גאסי
במהלך נאום שנשא ביום רביעי הראשון של אוגוסט, האפיפיור ליאו ה-14 בחר להתמקד ברזי ייסוריו, מותו ותחייתו של ישוע. הוא פתח בכך שהזמין את כולם להרהר במילה "להתכונן" – מילה שלדבריו "נראית פשוטה אך טומנת בחובה סוד יקר של חיי הנצרות".
אהבה היא לא התפרצות פתאומית
בבשורה על-פי מרקוס, כהכנה לחג הפסח, שנים עשר השליחים שואלים את ישוע שאלה מאוד פרקטית: " אֵיפֹה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אוֹתוֹ (הפסח)?" האפיפיור ליאו ציין שהם היו מודעים לכך שמשהו חשוב עומד להתרחש, ובתגובה קיבלו מישוע תשובה סמלית מאוד: "כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ הָעִירָה יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כַּד מַיִם."
איש עם כד, חדר שכבר מוכן, ומארח לא מוכר – הכול כבר הוכן מראש. ישוע כבר סידר הכול עבור תלמידיו. הדבר הזה, הסביר האפיפיור, מראה לנו שאהבה אמיתית היא "לא תוצאה של מקריות, אלא של בחירה מודעת." אהבה דורשת הכנה. ההחלטה של ישוע לעבור את ייסוריו היא דוגמה לבחירה הזו לאהוב בחופשיות. האפיפיור ליאו הדגיש שזה צריך להיות מקור נחמה עבורנו: "הידיעה שמתנת חייו נובעת מכוונה מודעת, ולא מאימפולס פתאומי".
אלוהים הכין לנו מקום
בהמשך לסמליות שבקטע מהבשורה, החדר שכבר מוכן חושף את העובדה שאלוהים סולל לנו את הדרך. לפני ש"אנחנו מבינים שאנחנו זקוקים לקבלה, האל כבר הכין עבורנו מקום שבו אנחנו יכולים לזהות את עצמנו ולהרגיש שאנחנו חבריו".
כל אחד מאיתנו יכול למצוא את המקום הזה, שנוצר במיוחד עבור כל אדם, בתוך הלב שלנו – והוא רק מחכה שיראו אותו, ימלאו אותו ויאהבו אותו.
אף על פי שישוע כבר סידר הכול עבור הפסח בבשורה, הוא עדיין ביקש מהשליחים לעשות את חלקם. בכך, טען האפיפיור, הוא מלמד אותנו שיעור חשוב לחיי הרוח שלנו: "חסד לא מבטל את החופש שלנו, אלא דווקא מעורר אותו".
הכנות הן לא אשליות
האפיפיור ליאו הזכיר לעולי הרגל בכיכר פטרוס הקדוש שגם לנו יש "ארוחה שצריך להכין." מעבר לטקס הליטורגי, האוכריסטיה נוכחת בחיי היום-יום שלנו, ואנחנו חייבים לפנות מקום כדי לחוות את הכול כביטוי של תודה.
כדי לעשות זאת, האפיפיור קרא לכולם להסיר מחייהם את הדברים שמעכבים אותם. אך הוא גם הזהיר מפני בלבול בין הכנות לבין אשליות, או האמונה שלהיות מוכן פירושו להיות מרומה. אשליות מסיחות את הדעת, בעוד שהכנות מכוונות אותנו. ישוע נתן לנו דוגמה לכך כשהכין "סעודת התאחדות" לתלמידיו לאורך כל שירותו, גם כשהם לא הבינו וגם כששליח אחד תכנן לבגוד בו.
גם אנחנו נקראים "להכין את הפסח." כפי שהאפיפיור ליאו הזכיר לכולם בכיכר, הכוונה אינה רק להתכונן למיסה אלא גם לרגעים בחיי היום-יום שלנו. הדבר הזה יכול להיות מוכנות לעשות את הצעד הראשון, להקשיב יותר, או להפסיק לחכות שאחרים ישתנו.
וכשנחליט להיענות לקריאה של אלוהים להתכונן להתאחדות איתו, לא נהיה לבד, הדגיש האפיפיור. "נגלה שאנחנו מוקפים בסימנים, מפגשים ומילים שמנחים אותנו אל אותו חדר מרווח וכבר מוכן, שבו נחגגת ללא הפסקה רז האהבה האינסופית, המקיימת אותנו ותמיד מקבלת את פנינו."
