האפיפיור: מהגרים הם "עדי תקווה" בעולם הרוס
מאת איזבלה ה. דה קרבליו
האפיפיור ליאו הארבעה עשר מדגיש כיצד מהגרים ופליטים יכולים באופן מיוחד להפוך לעדי תקווה ונחישות בתוך מצוקה, וקורא לעתיד של שלום וכבוד לכבוד האדם, במסרו ליום העולמי ה-111 למהגרים ופליטים, שפורסם ביום שישי, 25 ביולי.
השנה, במקום להיחגג ב-24 בספטמבר כרגיל, היום העולמי יחול במקביל ליובל המהגרים וליובל השליחות, שיתקיים ב-4 וב-5 באוקטובר. אירוע שנתי זה מעודד את המאמינים להפגין תמיכה וקרבה למיליוני האנשים שנאלצים לעזוב את בתיהם ואת מקומות מוצאם. על פי האומות המאוחדות, בסוף שנת 2024, כ-123.4 מיליון בני אדם נעקרו בכפייה ברחבי העולם עקב רדיפות, סכסוכים, אלימות או בעיות אחרות.
רצון לשלום הוא דבר חיוני עבור האנושות
האפיפיור ליאו הארבעה עשר פותח את מסרו בהדגשה כיצד העולם "ניצב בפני תרחישים מפחידים ואפשרות של הרס גלובלי".
"הסיכוי למרוץ חימוש מחודש ופיתוח תחמושת חדשה, כולל נשק גרעיני, תוך חוסר התחשבות בהשפעות המזיקות של משבר האקלים המתמשך, וההשפעה של אי-שוויון כלכלי עמוק הופכים את אתגרי ההווה והעתיד לנחוצים יותר ויותר", הסביר, והוסיף כי נושאים אלה אילצו מיליונים לעזוב את מולדתם.
הוא מציין כי "הנטייה הרווחת" להתבונן ב"אינטרסים של קהילות נבחרות ומצומצמות" מהווה איום על חלוקת "אחריות, שיתוף פעולה רב-צדדי, חתירה לטובת הכלל וסולידריות עולמית".
עבור האפיפיור ליאו, "חשוב שיגבר הרצון בלבבות האנשים לעתיד של שלום ושל כבוד עבור כולם."
הוא מדגיש כי "עתיד כזה חיוני לתוכנית האל עבור האנושות ולשאר הבריאה", ומצטט קטעים מספר זכריה המדגישים כי, כנוצרים, "אנו מאמינים ומקווים למימושו המלא, כי אדוני נאמן תמיד להבטחותיו".
מהגרים ופליטים, עדים של תקווה דרך הסיפורים שלהם
האפיפיור מסביר כי למהגרים ופליטים יש תפקיד חשוב בהפגנת תקווה לעתיד טוב יותר. עבור הכנסייה הקתולית, "מעלת התקווה מגיבה לשאיפה לאושר שאלוהים שם בלב כל גבר ואישה"; וחיפוש זה הוא "בוודאי אחת המוטיבציות העיקריות" עבור מהגרים, פליטים ועקורים, מה שהופך אותם ל"שליחים" ו"עדי תקווה מיוחסים".
"אכן, הם מפגינים זאת מדי יום באמצעות חוסנם וביטחונם באלוהים, כשהם מתמודדים עם מצוקות תוך חיפוש אחר עתיד שבו הם רואים כי התפתחות אנושית אינטגרלית ואושר אפשריים", הוא אומר, ומשווה את חווית עם ישראל המתוארת בכתבי הקודש.
"בעולם שבו קיים חושך מלחמה ואי-צדק, גם כשנראה שהכול אבד", הוא מדגיש, "אומץ ליבם ונחישותם מעידים עדות הרואית לאמונה שרואה מעבר למה שעינינו יכולות לראות ומעניקה להם את הכוח להתריס בפני המוות בנתיבי ההגירה העכשוויים השונים".
חשיבות קבלת פנים למהגרים
יחד עם זאת, האפיפיור ליאו מסביר כי קהילות המקבלות מהגרים ופליטים יכולות גם הן להיות "עדות חיה לתקווה" כשהן מפגינות "את ההבטחה להווה ולעתיד שבו כבוד כולם כילדי אלוהים מוכר".
"בדרך זו, מהגרים ופליטים מוכרים כאחים ואחיות, חלק ממשפחה שבה הם יכולים לבטא את כישרונותיהם ולהשתתף באופן מלא בחיי הקהילה", הוא אומר.
מהגרים ופליטים קתולים יכולים להחיות את הכנסייה
ברמה רוחנית, האפיפיור ליאו מדגיש כי מהגרים ופליטים גם מזכירים לכנסייה "את מימדה העולה לרגל, הנמצאת במסע מתמד לעבר מולדתה הסופית, נתמכת על ידי תקווה שהיא סגולה תיאולוגית."
הוא מעודד את הכנסייה ואת חבריה להיות "עם אלוהים העולה לרגל לעבר המולדת השמיימית" ולהימנע מ"פיתוי ה'התיישבות'" ולהפוך "לתושבי העולם".
בנוגע לכך, האפיפיור מאמין שלמהגרים ופליטים קתולים יש שליחות מיוחדת בהפיכתם ל"שליחים של תקווה במדינות המקבלות אותם, מתווים דרכים חדשות של אמונה שבהן המסר של ישוע המשיח טרם הגיע או יוזמים דיאלוג בין-דתי המבוסס על חיי היומיום והחיפוש אחר ערכים משותפים".
"זוהי 'מיסיו מיגרנטיום ((missio migrantium' אמיתית, שליחות המבוצעת על ידי מהגרים, שעבורה יש להבטיח הכנה נאותה ותמיכה מתמשכת באמצעות שיתוף פעולה אפקטיבי בין-כנסייתי", הוא אומר.
"עם התלהבותם וחיותם הרוחנית, הם יכולים לסייע בהחייאת קהילות כנסייתיות שהפכו נוקשות וכבדות, שבהן מדבר ויובש רוחני נמצא במצב מתקדם באופן מדאיג", הוא אומר. "נוכחותם, אם כן, צריכה להיות מוכרת ומוערכת כברכה אלוהית אמיתית, הזדמנות להיפתח לחסד האל, המעניק אנרגיה ותקווה חדשות לכנסייתו".