האפיפיור בחג השבועות: הרוח מנפצת את כבלינו הפנימיים ומשנה אותנו
מאת דבורה קסטלאנו לובוב
"גם היום, מה שהתרחש בחדר העליון מתרחש מחדש בתוכנו. כמו רוח עזה המפתיעה אותנו, כמו התרסקות המבהילה אותנו, כמו אש המאירה אותנו, מתנת רוח הקודש יורדת עלינו."
האפיפיור ליאו ה-14 הציע תזכורת מנחמת זו במהלך סעודת האדון של חג השבועות, שציינה גם את המיסה ליובל התנועות הכנסייתיות, העמותות והקהילות החדשות, ביום ראשון בבוקר בכיכר פטרוס הקדוש.
במהלך הדרשה שלו, האב הקדוש הדגיש כיצד רוח הקודש חוללה "משהו יוצא דופן" בחיי השליחים.
מנפצת כבלים פנימיים של השליחים ומושחת אותם
אמנם "לאחר מות ישוע על הצלב, הם נסוגו מאחורי דלתות סגורות, בפחד ועצב", כעת, ציין האפיפיור ליאו, "הם מקבלים דרך חדשה לראות דברים, הבנה פנימית המסייעת להם לפרש את האירועים שהתרחשו ולחוות באופן אינטימי את נוכחותו של האדון הקם לתחייה."
בהקשר זה, התפעל האפיפיור כי רוח הקודש "מתגברת על פחדם, מנפצת את כבליהם הפנימיים, מרפאת את פצעיהם, מושחת אותם בכוח ומעניקה להם את האומץ לצאת לכל ולבשר את מעשיו האדירים של אלוהים."
האפיפיור ליאו ה-14 הזכיר איך בחג השבועות, דלתות החדר העליון נפתחו מכיוון שהרוח פותחת גבולות, כפי שציטט את דברי האפיפיור המנוח בנדיקטוס ה-16 בדרשה על חג השבועות משנת 2005: "רוח הקודש מעניקה הבנה. הרוח מתגברת על ה'שבר' שהחל בבבל, בלבול המחשבה והלב המציב אותנו זה נגד זה. הרוח שפותחת גבולות..."
'הרוח פותחת גבולות'
בכינויו של דימוי רהוט זה של חג השבועות, האפיפיור ליאו ה-14 המשיך להרהר ברעיון זה, וציין שהרוח "פותחת גבולות" בראש ובראשונה בלבבות שלנו, ו"היא המתנה הפותחת את חיינו לאהבה."
"נוכחותו," הרגיע האפיפיור, "שוברת את קשיות ליבנו, את צרות דעתנו, את אנוכיותנו, את הפחדים הכובלים אותנו ואת הנרקיסיזם שגורם לנו לחשוב רק על עצמנו."
רוח הקודש, המשיך והציע, באה "לאתגר אותנו."
דרך חדשה לגישה לחיים
יתר על כן, הרוח, הדגיש האפיפיור ליאו, מאפשרת לנו למצוא דרך חדשה לגישה לחיים ולחוות אותם, וציין: "הוא מחבר אותנו עם האני הפנימי ביותר שלנו, מתחת לכל המסכות שאנו עוטים. הוא מוביל אותנו למפגש עם האדון על ידי לימודנו לחוות את השמחה שהיא מתנתו."
"הוא משכנע אותנו, שרק על ידי שהייה באהבה," הציע האפיפיור, "נקבל את הכוח להישאר נאמנים לדברו ולתת לו לשנות אותנו."
פתיחת ליבנו, התגברות על הנוקשות והתשוקה שלנו
הוא ציין גם שהרוח פותחת גבולות גם במערכות היחסים שלנו עם אחרים.
כשהוא מזכיר את ההסבר של ישוע שמתנת הרוח "היא האהבה בינו לבין האב הבאה לשכון בתוכנו," אמר האפיפיור שזה מאפשר לנו "לפתוח את ליבנו לאחינו ואחיותינו, להתגבר על הנוקשות שלנו, להתעלות מעל פחדנו מהשונים, ולשלוט בתשוקות הפנימיות."
'קנה מידה קריטי לכנסייה'
האפיפיור הסביר שרוח הקודש מביאה את הפירות בתוכנו לבגרות כדי לטפח יחסים טובים ובריאים, ובכך מרחיבה את גבולות יחסינו ופותחת אותנו לשמחת האחווה.
"זה," הדגיש, "הוא גם קנה מידה קריטי לכנסייה," והזכיר שאנו "באמת כנסיית האדון הקם ותלמידים של חג השבועות," "רק אם אין גבולות או מחלוקות בינינו; אם אנו מסוגלים לנהל דיאלוג ולקבל זה את זה בכנסייה, וליישב את השוני שביננו; וכך, ככנסייה, נהפוך למקום מסביר פנים ומכניס אורחים לכולם."
חג השבועות מחדש
האב הקדוש הכיר גם בכך שרוח הקודש פותחת גבולות גם בין עמים, והדגיש ש"נשימתו של אלוהים מאחדת את ליבנו", "גורמת לנו לראות אחרים כאחינו ואחיותינו", ו"שוברת מחסומים והורסת את חומות האדישות והשנאה."
יחד עם זאת, האפיפיור ליאו ה-14 אישר מחדש, "חג השובעות מחדש את הכנסייה, ומחדש את העולם!"
"מי ייתן ורוח הקודש העזה," סיכם האפיפיור לפני שהעתיר למרים הקדושה בתפילה, "תבוא עלינו ובתוכנו, תפתח את גבולות ליבנו, תעניק לנו את חסד המפגש עם אלוהים, תרחיב את אופקי אהבתנו ותתמוך במאמצינו לבנות עולם שבו ישכון שלום."