MAP

ישוע אומר את הדרשה על ההר ישוע אומר את הדרשה על ההר 

הרהור על יום האדון: אמונה בעולם של כאוס

כאשר הכנסייה מציינת את יום ראשון העשרים בתקופת הזמן הרגיל, ג'ני קרסקה מהרהרת על הנושא: "אמונה בעולם של כאוס

מאת ג'ני קרסקה

בקריאה ראשונית של קטע הבשורה, דברי ישוע יכולים להישמע מטרידים: "האם אתם חושבים שבאתי להשכין שלום על האדמה? לא, אני אומר לכם, אלא פירוד." אנו מכירים את ישוע כשר השלום, האחד שבא לפייס את כל הדברים עם האב. ובכל זאת, בקטע הבשורה הזה הוא מדבר על אש, פירוד וריב.

הסתירה לכאורה הזו עלולה להותיר אותנו מבולבלים. אבל ישוע עצמו היה סימן של סתירה, כפי שניבא שמעון כאשר הילד ישוע הוצג במקדש. חייו ושליחותו גילו את אהבת האל ורחמיו, אך אותה אמת ואהבה התעמתו עם חטא, צביעות וחוסר צדק. הבשורה מנחמת את המדוכאים אך גם מציבה אתגרים בפני מי שחיים בנוחות.

ללכת בעקבות ישוע פירושו להיות שותף בשליחותו, וזה אומר שגם אנחנו נהפוך לפעמים לסימנים של סתירה. הקריאה שלנו להיות קדושים ולהעיד על הבשורה לא תמיד תתקבל במחיאות כפיים או בהסכמה. האמת, גם כשהיא נאמרת באהבה, יכולה לעורר התנגדות. חשבו על תומאס מור הקדוש, שעמד איתן למען סמכות הכנסייה, בידיעה שהדבר יעלה לו בחייו. או על אוסקר רומרו הקדוש, שהגנתו על העניים וקריאתו לצדק עוררו איומים, פירוד, ובסופו של דבר הוליכו למותו כקדוש מעונה. קדושה באה לעיתים קרובות עם מחיר.

פירוד בהקשר זה אינו עוסק בטיפוח עוינות לשם עוינות. אלא, זוהי תוצאה בלתי נמנעת כאשר אורו של המשיח זורח לתוך עולם שעדיין מסומן בחושך. יש שיקבלו את האור בשמחה; אחרים יפנו ממנו עורף. הבשורה מאתגרת אותנו לבחור בין נוחות לבין חזרה בתשובה, בין אינטרס אישי לבין אהבה של הקרבה, בין שלום ארצי לבין השלום שרק האל יכול לתת.

החודש, העולם מציין 80 שנה להפצצות הירושימה ונגסאקי - שני אירועים ששמו קץ לאימת מלחמת העולם השנייה אך הותירו פצעים עמוקים במשפחה האנושית. ימי הזיכרון הללו מזכירים לנו את המתח שישוע מתאר. הכמיהה האנושית לשלום היא אוניברסלית, אך ההיסטוריה מראה כמה רחוקים אנו לעיתים קרובות מהשלום שישוע מציע. כלי נשק גרעיניים הביאו לסיום הלחימה, אך במחיר נורא לחיי אדם ולכבודו. הפירוד בין חזון האל לאנושות לבין הבחירות שאנו עושים מתוך פחד, גאווה או נקמה, נותר כואב ואמיתי.

דרך זיכרון הירושימה ונגסאקי, אנו נקראים לא רק להתאבל על העבר אלא להתחייב מחדש לדרך השלום של הבשורה - שלום אשר מושרש באמת, צדק וחזרה בתשובה של הלב. שלום זה אינו תמים או שברירי; הוא נוצר מאש רוח הקודש; אותה אש שישוע מדבר עליה בקטע הבשורה הזה. זהו שלום שמסרב להתפשר עם הרשע, גם כאשר סירוב כזה מביא קונפליקט או סבל.

מי ייתן ונאמץ את ייעודנו כתלמידים, ונהיה כמו ישוע, סימנים של סתירה - עדים לאהבה שחזקה ממוות ולשלום שהעולם אינו יכול לתת.

16 אוגוסט 2025, 16:42